<h1>תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן מ"ז</h1>
<h2>דף קלח.</h2>
ותו שאל ר' יצחק בר' יצחק מן הרב ר' יצחק זצו"ל ומן מורינו ורבינו הגאון ר' שלמה בר שמשון יזו"י. יעקב נשא לאה וילדה לו דינה חלה יעקב את חליו אשר ימות בו וקרא לקרוביו לחלק ממונו על פיו וקרא לשמעון אחד מקרוביו ואמר לו כל אשר יש לי בידך אם מתי מחולי זה תנו ללאה אשתי עשרים ריטלין כי הרבה שמשה אותי מיום שנשאתיה והשאר הנני מניח בידך לצורך בתי נפטר יעקב לעולמו וגם בתו דינה אחריו ונשארו כל הנכסים ביד ראובן אחי יעקב וקרא שמעון אפוטריפא של אלמנ' זו לראובן (בן) אחי יעקב ואמר לו תן עשרים ליטרים ללאה חוץ מכתובתה וראובן משיבו מעולם לא עלה על דעת אחי ליתן לה ממון זה כי אם בכתובתה ומה שאמר בשעת מיתתו הרבה שמשה אותי ותנו לה עד עשרים ליטרים יודע היה שלא היה כתוב בכתובתה עד עשרים ליטרים ורצה להנות לה והוסיף לה [עד] עשרים ריטלין ומימלא דסבר' מסתברא כדברי ראובן זה אבל מסתפקא משום הא דאיירינ' בבבא בתרא שכיב מרע שאמר תנו לאשתי מאתים זוז כראוי לה נוטלתן ונוטלת כתובתה ואם אמר בכתובתה ידה על העליונה וכו' ומוקמינ' לה להא שמעת' כר' עקיבה דאמרינ' באידך פרקין ד[ל]עיל [ס"ה ע"א] דהלכת' כוותיה והאי נמי כיון דלא פירש הוי כמי שאמר כראוי לה. וכך השיבו על עסק הצואה שצוה יעקב ליתן כ' ליטרי' לאשתו ושמעון אפוטרפ' תובע אילו כ' ליטרי' לבד מכתובת'. כך נראה בעיני שהדין עם ראובן אחי יעקב שהרי גילה ופירש אחיו יעקב שלא היה בדעתו ליתן לה לאשתו יותר כי אם אלו עשרים ליטרי' שהרי פירש השאר תנו לדינה בתו ולא דמי לההיא דאמרינ' התם שכיב מרע שאמ' תנו מאתים זוז לאשתי כראוי לה נוטלתן ונוטלת כתובתה דהתם לא חילק שאר נכסים ולהכי איכ' למימר דדעתו היה ליתן לה אילו מאתים זוז לבד מכתובתה אבל הכא הא גלי דעתיה ואין מוסיפי' וגורעי' על דברי שכיב מרע שאמר תנו הואיל דאמר כ' ליטרי' תנו לאשתו והשאר לבתי אין לו עליו כלום. ועוד ראובן שטוען מביא ראיה לדבריו שטוען לפיכך אמר כ' ליטרי' לפי שכתובתה פחות מכ' ליטרי' ולפי ששמשה אותו הוסיף לה עד כ' ליטרי' ונראין דבריו לפי שהמוציא מחברו עליו הראיה.
